ספר זה מבקש לשרטט את חלקי תמונת ׳הסובייקט הכותב׳ של ש"י עגנון אשר כל אחד מהם נולד מן הדמיון הסכולסטי האגור בספריית התודעה גדולת הממדים שלו.

הספר זכה בפרס - ס. יזהר - 2017. פרקי הספר הם מקטעי מחשבה על מה שאינו בדיוני ואינו מומצא, והוא שקוע בקרקעית הכרוניקה המיתולוגית שברא עגנון ככתב זיכרון לקהילה היהודית ובעיקר לטקסטים הנעלמים שלה.

מרכזיותה של הקבלה ביצירת עגנון נבחנת בספר זה בשלושה שלבים: (א) ברובד הביוגרפי, , (ב) צורות העיבוד השונות של הקבלה ביצירותיו, (ג) בדבר מידת השפעתם של זרמי הקבלה השונים על יצירת עגנון.

הספר כולל מחקרים על תקופת יצירתו של עגנון בזמן מגוריו בגרמניה בשנים 1924-1913 שבה הגיעה יצירתו למעמדה הקלאסי ומחקרים על מקומו של העולם הגרמני בכלל יצירתו כמו בנובלות על מלחמת העולם הראשונה וברומן 'שירה', לרבות גלגולו ונוכחותו של העולם הגרמני בהתמודדות עם

בספר זה מוצע דיון עקרוני בנושא הקשר בין הספרות העברית ומחשבת ישראל, אשר מצביע על מעמדם וחשיבותם של יסודות קבליים בארבעה מסיפוריו הקצרים של ש''י עגנון: האדונית והרוכל, המלבוש, אחות ועידו ועינם. הספר מראה כי מיצירותיו של עגנון עולות תפיסות דתיות עצמאיות ומק

חוברת זו היא חוליה נוספת ברצף של מסורת תרבותית ארוכה של חקר יצירת ביאליק ועגנון. מקצת מאמרי החוברת מושתתים על נורמות המחקר הקלאסי ביצירות הנדונות, ומקצתם משקפים תמורות מתודיות בחקר עגנון וביאליק.

הספר כולל מאמרים המייצגים מחקרים ועיונים חדשים, מקוריים ומרתקים ביצירת עגנון, פרי עטם של בכירי החוקרים. בספר דוגמאות-מופת של מהדורות ביקורתיות, מוערות, עיונים בתורת הפרשנות, מחקרי לשון, חקר רבדיה העשירים והבלתי נדלים (כמו רבדיה הפסיכולוגיים והמית

התכתבות מרתקת במשך למעלה מ30- שנה (1977-1942) בין ההוגה והמבקר ברוך קורצווייל, לבין שני יוצרים גדולים בספרות העברית החדשה, הסופר ש"י עגנון והמשורר א"צ גרינברג.

פענוח הסיפור המופלא "הדום וכסא", תוך כדי ש?חזור וביאור המכלול העצום של אגדות ומדרשים, שרקם עגנון לסיפור המייצג את תולדותיהם של המחבר ושל עם ישראל, כמערכת אחת.

הספרות העברית החדשה נבדקת באמצעות סיפורים של עגנון, מנקודת הראות של הבלשנות החדשה, תוך כדי ניצול שיטותיה לתיאור סגנונות.