0
דיוקן בשביל הדורות

דיוקן בשביל הדורות
דמויות מקראיות מהתנ״ך ועד לספרות חז״ל
ברכי אליצור

"דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם, לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה.

המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת שלבי התפתחות נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. חשיפות אלו מאפשרות הבנה מעמיקה ושלמה יותר של המסורות השונות.

בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית־חברתית ולעיתים אף הביוגרפית.

הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים, ייחוס וגדולה בתורה, הנהגה, מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם ניתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.

ד"ר ברכה (ברכי) אליצור, מרצה בכירה להוראת תנ"ך וספרות חז"ל במכללת הרצוג ומשמשת כראש קמפוס הנשים במכללה.

מק"ט:  110-20314 ISBN:  978-965-226-600-2 שפה:  עברית גודל:  17X24 ס"מ תאריך:   10/2021 מוציא לאור:  הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

תוכן העניינים

פתח דבר 11

מבוא 15

א. הדרשה – מגמותיה וזיקתה למסורות קדומות 16
ב. מושאי הדרשה 19
ג. מקום צמיחתן של הדרשות 22
ד. היבטים מתודולוגיים 25

חלק ראשון: ״׳עם לבדד ישכון״? – ישראל ושכניו הנכרים

מבוא לחלק הראשון 41

פרק ראשון: קנאות פנחס בראי הדורות 46

א. פנחס בסיפור המקראי 47
ב. פנחס בספרות הבתר־מקראית 48
ג. כתבי פילון 50
ד. קדמוניות המקרא 53
ה. קדמוניות היהודים 56
ו. ספרות חז״ל 59
סיכום 71

פרק שני: יתרו – מודל לגיור או נטע זר: על עיצובו הייחודי של יתרו בפסיקתא דרב כהנא ומשמעותו 73

א. הדרשות על יתרו בפסיקתא דרב כהנא ומקבילותיהן הניגודיות
בספרות המדרש 75
ב. גרים וזרים מקראיים בדרשות הפסיקתא דרב כהנא 86
ג. ״אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו״ – מאפייני החיבור והשפעתם על עיצוב דמותו של יתרו 91
סיכום 96

פרק שלישי: מפני מה נענש אברהם ונשתעבדו בניו? הוויכוח על צביונה של הקהילה במסורת חז״ל המבארת את סיבת הגלות 97

א. ״שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה״ 100

ב. ״מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים״ 111

סיכום 119

סיכום החלק הראשון 120

חלק שני: כוהנים, תלמידי חכמים, ייחוס ותורה

מבוא לחלק השני 125

פרק רביעי: על מה חלק קורח 130

מבוא 130

א. טענת הייחוס במסורות על מרידת קורח 133

ב. עשיר כקורח 145

ג. קורח ועיקרי הדת 152

סיכום 162

פרק חמישי: המסורות על אהרן ותרומתן להבנת התמורות במעמד

הכהונה בשלהי תקופת הבית השני ובדורות שלאחר החורבן 164

מבוא 164

א. על פולחן ומוסר 170

ב. שוויון והיררכיה בתיאור מעמדו של אהרן 174

ג. יחסי האחווה בין משה לאהרן 188

ד. ביטוין של התמורות במעמד הכהונה במסורות על אהרן 193

סיכום 198

פרק שישי: ליקויי הנהגה, גנותו של האליטיזם וכאב השכול בדרשת

חטא נדב ואביהוא 200

א. ״על ידי שהורו הלכה לפני משה רבן״ 204

ב. ״ועל שלא נטלו עצה זה מזה״ 206

ג. ״על ידי שהיו שתויי יין״ 210

ד. ״ועל ידי שלא היו להם בנים״ 212

ה. ״שחצים היו ... אי זו אשה הוגנת לנו״ 216

ו. ״ואומרין עוד שני זקנים הללו מתים ואני ואתה נוהגין בשררה

על הציבור״ 221

ז. ״אמר ר׳ יוחנן: קשה לפני הקדוש ברוך הוא בשעה שבניהן

שלצדיקין מתים בחייהם״ 223

סיכום 224

סיכום החלק השני 226

חלק שלישי: ״לא יסור שבט מיהודה״ – הווה ועתיד

מבוא לחלק השלישי 229

פרק שביעי: ליקויי ההנהגה וסגולותיה בדרשות על מלכי יהודה וישראל 236

א. אופיה של הסנגוריה על מלכי יהודה וישראל בדרשות ר׳ יוחנן ותלמידיו 237

ב. חטאי מלכים, המודל של שלמה וליקויי שלטון הנשיא 246

ג. בין מלך לנביא – בין נשיא לחכם 259

סיכום 266

פרק שמיני: שושלת בית דוד במסורות ארץ ישראליות מתקופת התלמוד 269

א. אמהות של מלכות 270

ב. דוד וגיבוריו גדולי תורה 287

ג. הסנגוריה על חטאי דוד 295

ד. כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה 305

סיכום 308

פרק תשיעי: יואב, אבנר ועמשא – בין ארץ ישראל לבבל 311

א. יואב בספרות הבתר־מקראית 313

ב. יואב בספרות התלמודית – בין ארץ ישראל לבבל 316

ג. אבנר ועמשא במסורות הארץ ישראליות 327

ד. צוואת דוד כמפתח להסבר פערי ההערכה בין חכמי ארץ ישראל

לבבל ביחס לדמותם של יואב אבנר ועמשא 334

סיכום 336

פרק עשירי: ״מפני שלא היה בו שום דופי״ – על פִּשרהּ של מגמת

הסנגוריה בדרשות חז״ל העוסקות במלכות שאול 337

א. מעשי שאול במקרא ופרשנותם בדרשות חז״ל 339

ב. פשרה של הסנגוריה: שאול כדגם לחלופה שלטונית 356

סיכום 366

פרק אחד עשר: משיחיות ואנטי משיחיות במסורות על חזקיהו

משלהי תקופת הבית השני, ומתקופות המשנה והתלמוד 368

א. הערות מתודולוגיות 370

ב. אופיה ועוצמתה של השאיפה המשיחית משיבת ציון ועד

לתקופת התלמוד 370

ג. חזקיהו כפרדיגמה למשיח 375

ד. היבטים משיחיים גלויים וסמויים בעיצוב דמותו של חזקיהו 377

סיכום 396

סיכום החלק השלישי 398

חלק רביעי: נשות המקרא בספרות חז״ל

מבוא לחלק הרביעי 403

פרק שנים עשר: משמעותה של הטיפולוגיה הישירה והעקיפה

בדרשות חז״ל על נשות המקרא 406

א. דרשות בעלות אופי טיפולוגי ישיר 406

ב. דרשות בעלות אופי טיפולוגי עקיף 417

ג. הסתייגות מפורשת מהנהגה נשית כמסקנה מפעילותן של נשות המקרא 425

ד. בין מדרש למציאות 431

פרק שלושה עשר: ניצנים של מאבק נשי 436

א. מסרים גלויים וסמויים במסורות הדורשות בתפילת חנה 437

ב. בת יפתח – קרבן של אטימות הממסד 451

ג. בנות צלפחד ומיכל בת שאול – גבולות הלמדנות הנשית 464

סיכום 475

פרק ארבעה עשר: קדושת הנישואין ועידוד הילודה בדרשות חז״ל

על מרים הנביאה 477

א. התפתחות דגם הלוחמת המשפחתית בדמותה של מרים 479

ב. תמורות היסטוריות, חברתיות ודתיות וזיקתן לעיצוב הדגם

המשפחתי בדמותה של מרים 496

סיכום 501

רשימת ראשי תיבות 503

רשימה ביבליוגרפית 506

מפתח מקורות 561