ספר זה, הראשון בסדרה החדשה של 'אופקי מחקר' שבעריכתו של פרופ' אבידב ליפסקר, זיכה את מחברו בפרס ע"ש יצחק עקביהו לחקר השירה העברית והיידית לשנת תשס"ח. ספר זה מציג ומדגים את השיטות העיקריות של צורות השירה העברית מהשירה התנ''כית, דרך הפיוט העברי הקדום,

דורות של קוראים נשבו בקסמיהן של הרשויות האישיות – יצירות מופת של שירת הקודש העברית שנכתבו בספרד בתקופת תור הזהב, פרי עטם של ענקי השירה - שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא ואחרים. מדוע נחשבים שירי הרשויות האישיות ליצירות מופת? אילו נימוקים נ

ספר זה מבקש לפרש את הרומן יעיש מאת חיים הזז כתופעה פואטית, תרבותית והיסטוריוסופית.

ספר זה מנסה לעדכן את תיאוריית הפרוזודיה ולשלבה בתוך ההתפתחויות האחרונות בביקורת הספרות, בהנחה שצלילו של השיח מחלץ את הטקסט מקיומו הבדיוני הדמום והופך אותו לישות עצמאית המתייחסת, באמצעות הדיאלקט הלשוני, להקשר חברתי המצוי מחוץ לטקסט. הנחה זו מאפשרת לנו לחרו

ספר זה נכתב בעקבות חשיפת כתב-יד לא ידוע של רומן עברי בעיזבונו של דוד פוגל השמור בארכיון ''גנזים''. לאחר פענוחו התברר כי מדובר ברומן נעורים גנוז וניתנה לו הכותרת ''רומן וינאי''. הספר עוקב אחר פרשת מציאתו ופענוחו של כתב-היד, וכולל הערכה מחודשת של יצירת

ספר זה בוחן את גלגוליו של התלוש בספרות העברית החדשה לאורך מאה שנים כמעט. התלוש היה דמות מרכזית ומושג בספרות של ראשית המאה העשרים והמשיך להופיע תוך מודיפיקציות לאורכה.באמצעותו ניתן ללמוד על דרך התפתחותה של ספרותינו.

קובץ המאמרים הזה על יצירתו של אהרן אפלפלד ייחודי. כל אחד מן המאמרים הוא עיון ביצירה נבחרת אחת בלבד. הספר ראה אור בשיתוף עם מכון שלום הרטמן

על הרטוריקה של המניפסט, על עוצמותיו ועל חולשותיו, ועל הופעותיו המרעישות והמצטנעות על סף המאה העשרים ואחת בתרבות העברית.

היש הצדקה לדבר על כנות בעולמם של סופרים רב-משמעיים ומרובי כוונות כמו ש"י עגנון? שאלה זו ושאלות אחרות זוכות לדיון מדעי נרחב בספר זה, שעולה בו מחדש סוגיית היחס בין אמת ומיתוס, בין נס וסיפורו, בין אותנטיות והבעה, בין אישיות ושיח. בספר: חקר הכנות: כי

שתי פואמות מודרניסטיות, מרכזיות ביצירתו של נתן אלתרמן: ''שמחת עניים'' ו''שירי מכות מצרים'' - נדונות בט''ו מאמרים, פרי עטם של טובי החוקרים. המאמרים מייצגים גישות שונות ואסכולות ביקורתיות שונות, ומשקפים את התפתחות הביקורת הספרותית העברית משנות החמי