תאור
.בניסן תשמ``ד נפל דבר בחסידות חב``ד: רבי מנחם מענדל שניאורסון, מנהיגה של תנועת חב``ד, תיקן לחסידיו לימוד יומי ב``משנה תורה`` לרמב``ם, ``חוק נתן ולא יעבור``. אף הנשים והקטנים הוכנסו למעגל הלימוד, אם כי בהיקף מצומצם יותר (ספר המצוות). מאז ועד היום, מדי שנה בשנה, מציינים חסידי חב``ד בטקסים חגיגיים את ``סיום הרמב``ם``. שיחות רבות ייחד רמ``מ למשנת הרמב``ם והפליג בשבחו של בן מימון. אך מדוע מצא בו האדמו``ר החסידי דמות מרכזית כל כך? הילכו יחדיו תורה מיסטית וחזון משיחי עם רציונליזם צרוף ומבט ריאלי על המציאות?

ספר זה עוסק ביחסם של הוגי חב``ד לרמב``ם ובפרשנות החב``דית למשנה המימונית. הרמב``ם הוערך על ידי הוגי חב``ד לא רק כפילוסוף וכתלמיד חכם ראשון במעלה, אלא אף כמי שזכה ל``נשמה גבוהה``, ולפיכך יש בדבריו ביטוי לא רק להישגיו השכליים, אלא גם למעין מדרגה ``רוחנית`` העומדת מעל הכישורים האינטלקטואליים. לעתים נתפסו דבריו כשלב מקדים את תורת חב``ד ולעתים כמביעים אותה, כלומר קיבלו פרשנות קבלית-חסידית. הספר מציג מגמה של התפתחות ביחסם של הוגי חב``ד למשנת הרמב``ם. אגב הדיון בזיקתם לרמב``ם, מוארות באור חדש סוגיות חשובות של ההגות החב``דית. מקום נרחב מיוחד להגותו של האדמו``ר האחרון. הספר מברר את השלבים השונים בהתפתחות גישתו של רמ``מ אל משנת הרמב``ם, את פרשנותו ל``משנה תורה`` ואת הסוגיה המשיחית שאף היא מעוגנת אצלו במשנה המימונית. סוגיות יסודיות של מחשבת ישראל נדונות בספר זה והקורא המשכיל ימצא בו עניין.

ספר ראשון בסדרת `מחשבות`` - סדרת מחקרים במחשבת ישראל לזכרו של איזידור פרידמן
עורך הסדרה- פרופ` דב שוורץ