|
תאור
הארמית היהודית של בבל היתה לשון הדיבור והכתיבה של יהודים שחיו באזורים שבימינו הם חלקים מעיראק ואיראן, מן המאה ה3- עד ה-10 לסה``נ, תקופה המקבילה לתקופת התלמוד ולתקופת הגאונים. בתקופה זו התהוותה היצירה היהודית הגדולה ביותר לאחר המקרא – התלמוד הבבלי, שמאז חיבורו ועד ימינו, הוא יסוד דומיננטי בתרבות היהודית. אף הגאונים, שהנהיגו את העם היהודי בבבל לאחר תקופת חכמי התלמוד, כתבו חיבורים הלכתיים רבים בארמית, משום ששפה זו המשיכה לשמש כלשון דיבור וכתיבה משך כמה מאות שנים לאחר הכיבוש המוסלמי.
ייחודו של המילון החדש, בכך שהוא מבוסס על הקורפוס המלא של הארמית היהודית הבבלית על פי כתבי-היד, ואילו כל המילונים הכוללים את אוצר הלשון של הארמית היהודית של בבל נתחברו על סמך המהדורות המודפסות המאוחרות, המשובשות, של התלמוד הבבלי; כמו כן מילון זה כולל את אוצר הלשון המיוחד של תקופת הגאונים, של כתבי ענן בן דוד, ושל הקערות המגיות.
המילון כולל 8,000 ערכים, ומפתח של כל מראי המקומות המפנים לערכים במילון.
מילון זה חיוני לכל חוקר העוסק בתחומי הארמית, השפות השמיות וספרות חז``ל, ובמיוחד לעוסקים בתלמוד הבבלי.
|
A Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic of the Talmudic and Geonic Periods - 2nd Revised and Expanded Edition
בדד - בכל דרכיך דעהו 35
פירוש יפת בן עלי לספר צפניה
יעקב שכביץ - איש העלייה הראשונה כחרש תרבות
רבי שלום שבזי – עיונים בקובץ חדש בכתב ידו
ביקורת ופרשנות 46 
רווקות מתמשכת בציונות הדתית
מתוך נושא ראשי - לשון
)
