?
Photos Copyright Credits:
Right Photo: ``Spanish Girl`` (1925), Ziona Tagar, Israel Museum collection.
Left Photo: Photo Deutsches Museum Munich הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
מתקדם
כתבי יד
לאתר בשפה האנגלית סל הקניות שלי מועדון קוראים מבצעים קטלוג ספרים חדשים דף הבית
מבצעים

כל הפרסומים  בהנחה של % 40 - שבוע הספר 2017

אוניברסיטת בר-אילן
ספרים אלקטרוניים
חדש בהוצאה!
ספרים אלקטרוניים

לרשימת הספרים האלקטרוניים שלנו
רשימת הנושאים
ספרים חדשים
ריח גן עדןריח גן עדן
מאת
אברהם אופיר שמש

בלשנות עברית 71בלשנות עברית 71
עריכה
אורה שורצולד

בקורת ופרשנות 45 – קריאות בשירה העברית בקורת ופרשנות 45 – קריאות בשירה העברית
מאת
אבידב ליפסקר תמר וולף-מונזון

דעת 83דעת 83
עריכה
אברהם אלקיים דב שוורץ חנוך בן-פזי

כיצד לקרוא את ספרות חב"דכיצד לקרוא את ספרות חב"ד
מאת
אריאל רוט

דרכי דניאלדרכי דניאל
עריכה
אדם פרזיגר

A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic of the Byzantine PeriodA Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic of the Byzantine Period
מאת
מיכאל סוקולוף

דף הבית / דפי התוכן / כתבי יד
כתבי יד
כללי התקנת כתבי יד להגשה להוצאת אוניברסיטת בר אילן

•          בעיבוד עבודת דוקטור לספר ראוי להביא בחשבון את השינוי בקהל היעד: משופטים לקוראים. יש לעדכן חומר מחקרי, לקצץ בציטוטים וברשימה הביבליוגרפית ולהתמקד במה שרלוונטי ביותר לנושא הספר. אם העבודה כתובה בסגנון טכני מאוד ורווּית מונחים מקצועיים ספציפיים, מומלץ להסביר פנים יותר לקורא הכללי: לבאר מונחים ולנקוט סגנון מילולי יותר וטכני פחות.


•          בספרים שהם קובצי מאמרים לכל כותב שמורה הזכות לכתוב על פי סגנונו, ואולם צריכה להיות אחידות מבנית (בצורת הכותרות, בצורת הערות השוליים וכד`) ואחידות כתיבית: בכל המאמרים יוחלו כללי הכתיב חסר הניקוד שקבעה האקדמיה ללשון עברית.


•          כתב היד המוגש צריך לכלול דפי שערים – שער ראשי (שם החיבור ושם כותבו) ושער לכל חלק – בעמודים נפרדים; תוכן העניינים; פתח דבר; רשימה ביבליוגרפית; רשימות איורים/תצלומים/לוחות (אם יש); שער לועזי (בדרך כלל באנגלית).
יש לצרף טקסט של כ-200 מילים לעטיפת הספר ובו תיאור תוכן הספר בעברית ובאנגלית, וכן מס' שורות אודות  המחבר|העורך בעברית ובאנגלית.
יש להגיש את כתב היד מודפס על דפים (רק בצד אחד שלהם) וכן קובץ מחשב שלו בדיסקט/ים. על גבי הדיסקט/ים יש לרשום את שם הכותב, את שם התכנה שבה נכתבו הקבצים ואת תאריך המסירה.


עיצוב הטקסט והתקנתו


•          הדפסה: בפונט דויד אחיד לעברית ו-Times New Roman ללועזית, ללא שימוש בפונטים נוספים, בגודל אותיות אחיד.
ברווח כפול בין השורות (כל חלקי הטקסט, ובכללם ציטוטים והערות שוליים).

•          מספור רצוף: יש למספר את עמודי כתב היד ברצף מתחילתו ועד סופו.


•          תוכן העניינים לספר: לפרט עד לרמה של כותרת משנה לפרק (כותרת b; רמה אחת מתחת לרמת הכותרת הראשית לפרק, שהיא כותרת a). לסדר כל כותרת בשורה חדשה, וכותרות המשנה מוזחות מעט מימין (למען בהירות המדרג). להקפיד על התאמה מלאה בין תוכן העניינים ובין כותרות הפרקים בגוף הספר.


•          עיצוב פסקאות:
בכל פסקה ראשונה אחרי כותרת או אחרי רווח (מתודי או אחרי ציטוט המובא כפסקה נפרדת) – השורה הראשונה מיושרת לימין ללא זיח. בכל פסקה ממשיכה – זיח נראה לעין בשורה הראשונה.
ציטוט ארוך (חמש שורות או יותר) או בעל חשיבות מיוחדת להביא כפסקה נפרדת מוזחת כולה מצד ימין (בלבד), בגודל אותיות רגיל, עם רווח שורה לפניה ואחריה.


•          ציטוטים: ציטוט המובא בפסקה נפרדת לא יוקף במירכאות. אם יש מירכאות בתוך הציטוט הן יהיו מירכאות כפולות. ציטוט קצר מ-5 שורות או בעל חשיבות פחותה יובא ברצף הדברים שהוא קשור אליהם, באותה פסקה, ויוקף במירכאות כפולות. במקרה זה אם יש מירכאות גם בתוך הציטוט – הן יהיו מירכאות יחידות.
ציטוט מטקסט שנדפס בעברית יש להעתיק ככתבו וכלשונו ולא לשנות דבר,. אם מתחייב תיקון המקור יש לציין את השינוי במפורש.
ציטוט מטקסט שנדפס בשפה אחרת רצוי לתרגם לעברית.
דילוג על חלק מן הציטוט יסומן כך: [...] – שלוש נקודות בתוך סוגריים מרובעים.
הדגשה שאינה במקור תסומן כך: [ההדגשה שלי] (ללא ראשי תיבות שם הכותב).
אם בא סימן פיסוק לאחר הציטוט הוא יהיה מחוץ למירכאות הסוגרות.
מראה מקום רצוי להביא לאחר הציטוט (ולא לפניו). אם מראה המקום ניתן בסוגריים מיד סמוך לציטוט, סימן הפיסוק יבוא אחרי הסוגריים (ולא בין הציטוט למראה המקום). אם מראה המקום ניתן בהערת שוליים, מספר ההערה יובא אחרי סימן הפיסוק. כך:  ........ "......."  (מראה מקום). או: ...... "......,.1


•          עיצוב כותרות: יש לדאוג לטיפוגרפיה שתשקף באופן ברור לעין את מִדרג הכותרות. אם הטיפוגרפיה אינה שקופה, יש לסמן ליד כל כותרת את מיקומה במדרג באמצעות האותיות a, b, c, d וכו`.
בשום סוג של כותרת אין לתת נקודה או נקודתיים בסופה.
בין שני חלקי כותרת לתת נקודתיים ולא קו מפריד. כותרת ראשית וכותרת משנית של מאמר או פרק יבואו כל אחת בשורה נפרדת.


•          סעיפים: סעיפים ממוספרים שכל אחד מהם בא בפסקה נפרדת – בנקודה אחרי המספור, כך:
     א. ..............
.......................
.......... .
     ב. ...............
.......................
........... .
     ג. ................
.......................
.......... .
סעיפים ממוספרים ברצף של פסקה אחת – המספור בסוגריים ובין הסעיפים נקודה-ופסיק, כך: (א) ....; (ב) ....; (ג) .... .
שיטת המספור – באותיות עבריות או בספָרות רגילות (ואין למַספר באותיות לועזיות או בספרות רומיות). אם באותיות או בספרות – ההחלטה נתונה בידי המחבר, ובלבד שיתמיד בכל הספר בשיטה שהחליט עליה.


•          מירכאות: מירכאות כפולות לכל עניין. מירכאות יחדות רק כאשר יש מירכאות בתוך מירכאות (הפנימיות יחידות). במצב של רצף בין שני סוגי מירכאות נבדלים יש לתת רווח ביניהם, כך: "...נאום ה" "; "...'..' ".


•          הדגשה: הדגשת תוכן - בפונט שמן בלבד.


•          שמות ספרים: בעברית - ברצף משפט במירכאות (כפולות); בפריט ביבליוגרפי ללא סימון. שמות ספרים בלועזית – באיטליקס.


•          שמות אישים בלועזית: להוסיף בסוגריים בכתיב הלועזי את שם המשפחה בלבד ורק אם יש צורך (קשה לקרוא את השם על פי הכתיב העברי). אם מוסיפים שנות חיים, להוסיפן באותם סוגריים אחרי פסיק עברי ואת המספרים לכתוב מימין לשמאל בפונט עברי, כך: דני דידרו (Diderot, 1713--1784)...
•          קו מפריד המסמן טווח או ניגוד ("אן-דש"): קו מפריד המציין טווח או ניגוד – למשל בין מספרים כמו בסעיף הקודם, או כמו בביטוי "הסכסוך היהודי—ערבי"– יש לסמן בשני מקפים רצופים, לצורך הבחנה בין קו כזה ובין מקף-מחבר (תכנת Word אינה מבחינה היטב ביניהם).
אפשרות אחרת: לסמן את הקו הזה: – , באמצעות לחיצה בו-זמנית על המקש Ctrl ועל מקש הקו שבקצה הימני העליון של המקלדת.


•          סימון קו מפריד ("אן-דש") או לוכסן: בדרך כלל ללא רווחים משני צדי הסימן. אבל אם הסימן מפריד בין איברים שלפחות אחד מהם כולל יותר ממילה אחת – יש להוסיף רווח גם מכל צד של הסימן, כך: גזרת ע"ו/ע"י, אבל: גזרת ע"ו / גזרת ע"י; הסכסוך היהודי--ערבי, אבל: הניגוד אנגליה -- ארצות הברית.


•          סוגריים: סוגריים עגולים בדרך כלל. סוגריים מרובעים יבואו במצב של סוגריים בתוך סוגריים: (... [...] ...) או ישמשו בתוך ציטוט לסימון תוספת חיצונית או דילוג שאינו במקור, כך:  "בין נהר פרת ונהר [צ"ל לנהר] חידקל"; "בין נהר פרת ונהר חידקל [...] מיתמר דקל".


•          שילוב טקסט לועזי בטקסט עברי: אם הטקסט הלועזי משולב בטקסט העברי בסוגריים, יש להקפיד שהסוגריים יהיו בפונט עברי. בשילוב בלי סוגריים סימן הפיסוק שבסוף הטקסט הלועזי (אם יש) יהיה בפונט ובכיוון עבריים.
כאשר רשימה של פריטים לועזיים משולבת במשפט עברי, סימני הפיסוק בין הפריטים יהיו עבריים. לדוגמה: המילים in, out, from וכדומה הן מילות יחס.
מילים לועזיות שאינן שמות פרטיים אין לפתוח באות רישית (capital letter) אלא אם כן זהו הנוהג בשפת המקור.
כעיקרון יש להמעיט ככל האפשר בהבאת צורות לועזיות.


•          מספרים: בטקסט שאינו מספרי במהותו (כגון טסקט העוסק בחישובים סטטיסטיים וכד`) – מספרים מאחד עד עשר לכתוב במילים; מ-11 ומעלה לכתוב במספרים.
במשפט עברי לכתוב רצף מספרים מימין לשמאל, כך: 1713--1784.
במספרים מעל אלף להוסיף פסיק בין המאות לאלפים, בין האלפים למיליונים וכו`, כך: 1,000; 1,000,000. לא כן בציון שנה: בשנת 1975.


•          תאריכים: ברצף של דברים – 20 באוקטובר 2002; י"ד במרחשוון תשס"ג. בפריט ביבליוגרפי (למשל בציון תאריך של עיתון או של מכתב בארכיון) – 20.10.2002. אין לקצר את השנה לשתי ספרות.


•          קיצור מילים: אין להשתמש בראשי תיבות כאשר אינם נקראים כמילה: תל אביב (ולא: ת"א), ארצות הברית (ולא: ארה"ב), וכיוצא בזה (ולא: וכיו"ב), על ידי (ולא: ע"י), אף על פי (ולא: אע"פ), הערה (ולא: הע`), וכדומה (ולא: וכד`), עמוד/ים (למשל: בספר 380 עמודים). אבל: וכו`, עמ` (למשל: עמ` 12).
לקיצור מילים או שמות בעברית יש להשתמש אך ורק בגרש (אות אחת) או בגרשיים (יותר מאות אחת – לפני האחרונה) ובשום אופן לא בנקודות, כך: א"ב יהושע (ולא: א.ב. יהושע).


•          סימון מספרי הערות שוליים בטקסט: כשיש מספר הערה וסימן פיסוק ברצף, סימן הפיסוק יבוא לפני מספר ההערה (למעט קו מפריד שיש לפניו רווח), כך: ...לפועלו של דידרו.1
יש להימנע מתליית הערות שוליים בכותרות של פרקים או של סעיפים.
הערת כוכבית באה בראש רשימת ההערות והיא מתייחסת למאמר/לפרק כולו; אין לסמן כוכבית בכותרת.


•          ציון מספרי עמודים בהפניה ביבליוגרפית: בציטוט או בהתייחסות לדברים ספציפיים של חוקרים אחרים יש להביא מספרי עמודים של העניין הנדון. אין להשתמש בצורות `ואילך`/ff., אלא יש לנקוב מספרים מדויקים. בהפניה לחיבור שלם אין צורך לציין מספרי עמודים.
ביבליוגרפיה לספרים במדעי הרוח

•          בספרים שהם מונוגרפיות תבוא בסוף הספר רשימה ביבליוגרפית, וכל ההפניות בגוף הספר יהיו אל פריטים ברשימה. אין לכלול ברשימה פריטים שאין להם הפניות. אם יש צורך, אפשר להוסיף רשימה נפרדת של "ביבליוגרפיה נוספת".

רשימת קיצורים: הרשימה הביבליוגרפית הנ"ל תובא כרשימת קיצורים, וההפניות בגוף הספר יהיו אל הקיצורים האלה. הקיצור יורכב משם המחבר וממילה אחת או שתיים משם הספר/המאמר, ופסיק ביניהם, כך: שניט, סודיות.
הקיצור ייכתב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד, גם אם המילה בכותרת הספר/המאמר גופה כתובה אחרת. את שם הספר עצמו יש להעתיק ככתבו בספר.
בשורת הפריט הביבליוגרפי יבוא ראשון הקיצור ואחריו הפרטים המלאים של הפריט כך:
רצהבי, מוטיבים      יהודה רצהבי, מוטיבים שאולים בספרות ישראל, רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז
 קיצורים כאלה (עבריים!) יינתנו גם לפריטים לועזיים (מתוך תרגום מילה אחת או שתיים מכותרת הפריט), כך:
הלר, כישלון השליחות     Joseph Heller, ‘The Failure of a Mission: Bernadotte and Palestine 1948’, Journal of Contemporary History 14. 515--534
(1979), pp
הרשימה תסודר בסדר אל"ף-בי"ת של הקיצורים.
אם יש מחברים שלהם יותר מפריט אחד ברשימה, בכל פריט ופריט יש לכתוב בַּקיצור את השם במלואו. אין לכתוב בַּקיצור "הנ"ל, ..".

הפניות ביבליוגרפיות: בכל הפניה למראה מקום יש להפנות באמצעות הקיצור הביבליוגרפי. אין להפנות להערות קודמות שבהן צוין הפריט (באמצעות "לעיל הערה..."), אלא לציין שוב את הקיצור במלואו. בהפניה עוקבת לאותו הקיצור יש לכתוב: שם (במקום כל הקיצור); בהפניה עוקבת לקיצור אחר של אותו המחבר יש לכתוב: הנ"ל, [המילה מהקיצור האחר].
בהפניה לחיבור שלם אין צורך לציין מספרי עמודים. בכלל זה הפניה למאמר, שהרי מספרי העמודים שלו מצוינים בביבליוגרפיה.


•          בספרים שהם קובצי מאמרים או כתבי עת מנגנון ההפניות שונה מבמונוגרפיות. שם לא תבוא רשימה ביבליוגרפית לכרך או לכל מאמר בנפרד, אלא הפרטים הביבליוגרפיים של מראי המקום יבואו במלואם בהערת השוליים הראשונה במאמר המפנָה אליהם. אם יש הפניה חוזרת באותו המאמר לאותו הפריט יש לציין את שם המחבר (לכתוב אותו בעברית) ולהפנות להערה הראשונה שבה הפרטים המלאים. כך:
[הערה 2] ראה Joseph Heller, ‘The Failure of a Mission: Bernadotte and Palestine 1948’, Journal of Contemporary History 14 (1979), pp. 515--534
[הערה 8] ראה הלר (לעיל הערה 2), עמ` 530.
אם בהערה 2 נזכרו שני פריטים של יוסף הלר, בהערה 8 יש להוסיף אחרי שמו גם את כותרת הפריט המסוים שעתה מפנים אליו.


דוגמאות לפריטים ביבליוגרפיים


ספר מאת מחבר/מחברים


יהודה רצהבי, מוטיבים שאולים בספרות ישראל, רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז


תן דעתך: יש להעדיף שמות פרטיים מלאים; שם הספר בעברית – ללא סימון מיוחד; רצוי לציין את שם המו"ל, וָלא – צ"ל כך: ירושלים תשס"א (בלי פסיק בין העיר לשנה); יש לציין את השנה העברית אם רשומה בשערי הספר.


שמואל ורסס, מלשון אל לשון: יצירות וגלגוליהן בספרותנו, ירושלים: מאגנס, תשנ"ו


תן דעתך: בין כותרת ראשית לכותרת משנית – נקודתיים.


אורה רודריג-שורצולד ומיכאל סוקולוף, מילון למונחי בלשנות ודקדוק, אבן יהודה: רכס, תשנ"ב


תן דעתך: שני מחברים – וי"ו החיבור ביניהם; שם עיר בן שתי מילים נכתב ללא מקף: תל אביב וכו`.


Arthur M. Wilson, Diderot, New York: Oxford University Press, 1972


תן דעתך: שם ספר בלועזית – באיטליקס; יש להקפיד שהפסיק אחרי שם הספר לא יהיה באיטליקס. ארבעה מחברים או יותר: משה בר-אשר ואחרים, ... ובלועזית: et al.


ספר מאת מחבר, שיש לו גם עורך


ניסן ברגגרין, עיונים בלשון העברית, ערך יצחק הקלמן, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ה


קובץ בעל עורך/עורכים


אבידב ליפסקר ורלה קוששלבסקי (עורכים) מעשה סיפור, מחקרים בסיפורת היהודית , רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו 


תן דעתך: ארבעה עורכים או יותר יש לציין כך: משה בר-אשר ואחרים (עורכים), ...


מאמר בקובץ מאמרים או פרק בספר של מחבר


ישראל ברטל, "יהודי מזרח אירופה וההשכלה הגבוהה", שאול כ"ץ ומיכאל הד (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: שורשים והתחלות, ירושלים: מאגנס, תשנ"ז, עמ` 75--89


ניסן ברגגרין, "צורות לשון חכמים בהגדה של פסח", הנ"ל, עיונים בלשון העברית, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ה, עמ` 73--76


מאמר בכתב עת


יצחק פרידמן, "אוטונומיה מקצועית למורה: החירות לקבל החלטות עקרוניות בעניינים פדגוגיים וארגוניים", מגמות לח (תשנ"ח), עמ` 578--598


עמוס הופמן, `פוליטיקה ציבורית, דעת הקהל, ואשליות ההגות השמרנית הצרפתית, 1789--1800`, זמנים 30--31  (1989), עמ` 72--81


Joseph Heller, "The Failure of a Mission: Bernadotte and Palestine 1948", Journal of Contemporary History 14 (1979), pp. 515--534


עבודת דוקטור או מוסמך


זהר עמר, "גידולי ארץ-ישראל בימי-הביניים: תיאור ותמורות", עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ד
                תן דעתך: יש לציין את שמה המלא של האוניברסיטה, ולא את שם העיר.


הפניות לחיבורים קדומים


מקרא: בראשית א, יט / בראשית א 19.


בספרים המרבים בהפניות למקרא יש לציין את שם הספר בקיצור. להלן קיצורי שמות הספרים:
בר`, שמ`, וי`, במ`, דב`, יהו`, שופ`, שמ"א, שמ"ב, מל"א, מל"ב, יש`, יר`, יח`, הו`, יואל, עמ`, עו`, יונה, מי`, נח`, חב`, צפ`, חגי, זכ`, מל`, תה`, מש`, איוב, שה"ש, רות, איכה, קה`, אס`, דנ`, עז`, נחמ`, דה"א, דה"ב.


הברית החדשה: מתי א 1


קוראן: סורת אלבקרה (2), 15 / סורת אלבקרה 15 / סורה 2, 15.


כל הדרכים אפשריות, ויש לדבוק בכל הספר בשיטה אחת. בהבאת תרגום יש לציין בסוגריים את שם המתרגם.


חיבורי חז"ל וחיבורים רבניים:


משנה, בבא קמא א, א
תוספתא, ברכות א, א
בבלי, ברכות ב ע"א
ירושלמי, דמאי  ד, ג  (כד ע"א)


מדרשים:


מכילתא דר"י, פסחא טז (עמ` 58)
מכילתא דרשב"י יח, כז (עמ` 135)
בראשית רבה סז, א (עמ` 752)
ספרי במדבר, בהעלותך צט (עמ` 98)
ספרי דברים יד (עמ` 23)


בדוגמאות לעיל מצוין מספר העמוד במהדורה ששימשה את המחבר. רשימת המהדורות על פרטיהן הביבליוגרפיים תובא בסוף הספר יחד עם הביבליוגרפיה, ולפיכך אין צורך לציין את שם המהדיר בהפניה עצמה. אם אין רשימה כזאת, יש להוסיף לפני מספר העמוד את שם המהדיר/המהדירים, כך: מכילתא דר"י, פסחא טז (מהדורת הורוביץ ורבין, עמ` 58).
בחיבורים שיש בהם חלוקה פנימית לפי שמות (מסכתות וכד`) - למשל משנה, מכילתא דר"י וכדומה - יש לתת פסיק אחרי שם החיבור. בחיבורים שיש בהם חלוקה רק לפי אותיות - למשל בראשית רבה, ספרי דברים וכדומה - אין לתת פסיק בין שם החיבור לאות (ראה לעיל בדוגמאות).
כתיב, צורות וסגנון
•          כתיב ופיסוק: על פי כללי האקדמיה ללשון העברית ככתבם וכלשונם. אבל שמות פרטיים עבריים או שמות לועזיים שבעליהם כותבים אותם בעברית יש לכתוב לפי מסורת כתיבתם או כפי שבעל השם כותבו, ולאו דווקא על פי הכללים.


•          מחבר יחיד יכתוב על עצמו בגוף ראשון יחיד: כפי שציינתי, לדעתי, אני משתמש וכו`.


•          פנייה לקוראים יכולה להיות בצורת יחיד (ראה, השווה וכד`) או בצורת רבים (ראו, השוו וכד`), ובלבד שבכל הספר ננקטת שיטה אחת בעקיבות.

•          בדיבור על ציבור אנשים כלשהו אין לפָרט זכרים ונקבות יחד (למשל אין לכתוב `הקוראים והקוראות`). בעברית מין זכר משמש גם לציון המין הסתמי. מי שהעניין הדקדוקי הזה מפריע לו מסיבות אידאולוגיות יכול לציין בפתח הדבר לספרו שכל דיבור מכוון הן לגברים הן לנשים אלא אם כן מצוין במפורש אחרת.

•          יש להשתדל לכתוב מילים עבריות ולא מילים לועזיות ככל שהדבר ניתן.


•          רצוי להמעיט בציטוטים. על פי רוב אפשר להביא מדברי אחרים בפרפרזה (מקוצרת) עם מראה מקום. במקרים מיוחדים, כשמילות המקור חשובות מסיבה כלשהי, אפשר לצטט (בהצטמצמות לחלק הרלוונטי בלבד).
ציטוט מטקסט שאינו בעברית – רצוי מאוד לתרגם לעברית.


     
הצהרת פרטיות | תנאי שימוש

אודות | צור קשר | רשימת המחברים | הנחיות למחברים\עורכים | זכויות יוצרים | בדפוס | קישורים מומלצים

שירות לקוחות | התנתק

עותקים לביקורת | כתבי יד | הצעה להוצאת ספר | דוקטורט לספר | קובצי מחקרים | בדיקת הצעה

     


נבנה ע''י פריזה מערכות מידע בע''מ