הספר הוא אסופת מאמרים מאת פרופ' יהודה אליצור ז''ל, המדגימה את דרכו הייחודית בחקר המקרא ובהבנת העולם המקראי. דרך זו משלבת בין אמונה, חשיבה עצמאית ומחקר עדכני.

הכנת הקובץ החלה בחיי המחבר ובהנחייתו, והוא שהתווה את המבנה הבסיסי של הספר. תלמידו ד''ר עמוס פריש ובנו ד''ר יואל אליצור בחרו את המאמרים שכונסו בקובץ, חילקו אותם לשערים, הוסיפו מראי מקום, ציונים ביבליוגרפיים, ועדכון גיאוגראפי וארכיאולוגי. רוב שערי הקובץ מלווים את המקרא בהיבט היסטורי מתקופת האבות ועד לאחר חורבן בית ראשון. שער מיוחד מוקדש להבנת נבואותיהם של נביאי הכתב על רקע מאורעות זמנם, שני השערים האחרים עוסקים במחשבת המקרא ובגיאוגראפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

את הקובץ פותח המאמר ''אמונה ומדע בפרשנות המקרא , עקרונות, תחומים ומגמות'', שבו מציג המחבר את משנתו העקרונית בשאלה כיצד ללמוד וללמד תנ''ך בימינו. האמונה באמיתות המקרא היא נר לרגלו. עם זה חייב, לדעתו, פרשן בן ימינו ''לבחון את הדברים לאור מצב הידיעות בימינו'' בכל תחומי הידע האנושי. המחבר מסביר את התנגדותו ל''ביקורת המקרא'' מיסודם של החוקרים הגרמנים הפרוטסטנטים וסבור כי ביסודה עומדת כפירה באמת המקראית, כדבריו:
''לא המתודה קובעת, כי אם האקסיומה המונחת ביסודה. […] הקריטריון היחיד המבדיל בין גישה מדעית היוצאת מן ההנחה של מסורת ואמונה, ובין גישה מדעית הצומחת מאקסיומה של כפירה, הוא אחד בלבד ואין אחר! אמת.''

המורים יוכלו להסתייע במאמרים הרבים שבאסופה, והרי כמה מכותרותיהם לדוגמה: ברית בין הבתרים, מגדל בבל וסולם יעקב, יציאת מצרים לאור ההיסטוריה, שני כתובים סמוכים המכחישים זה את זה (שופטים א' 19-18), יפתח בדורו כשמואל בדורו, שמואל הנביא והמלוכה, דמותו של דוד לאור ההיסטוריוסופיה המקראית, משא מואב וכתובת מישע (ישעיהו ט''ו-ט''ז וירמיהו מ''ח), שני נביאים מול ארבע מפלגות: ירמיהו ויחזקאל בימי גלות יהויכין, פולמוס ארון הברית בימי יאשיהו, תפיסת ההיסטוריה במקרא, משמעות הגלות במקרא, חברה וממלכה בהגות המקראית, ישראל ואויביו , מלחמה ושלום במחשבת המקרא, ועוד ועוד.